פסק-דין בתיק עת"מ 1229/02

חלק מרצועות הקרקע נמצא בתחום שיפוטה של המשיבה, והעותרת מבקשת לבטל חיובי ארנונה ששלחה לה המשיבה עבור השנים 2000, 2001 וחלק משנת 2002 לגבי חלק מרצועת קרקע שגודלה 17,590 מ"ר.

העותרת מבקשת לבטל את חיובי הארנונה מאחר ולטענתה לא ניתן לגבות אותם באופן רטרואקטיבי, ומכיוון שרצועת הקרקע שלה משמשת להולכת קווי תשתית בלבד ולצורך עבודות אחזקה והנחת אותם קווים, אשר פטורים מחיוב בתשלום ארנונה מאחר ואינם משמשים "קרקע תפוסה" כטענת המשיבה.

עובדות המקרה

1.      ביום 20/12/01 שלחה המשיבה לעותרת חשבונות ארנונה, הנוגעים לרצועת הקרקע, לשנות הכספים 2000 ו- 2001 ולחודשים ינואר-פברואר בשנת הכספים 2002.

2.      ביום 5.3.02 הגישה העותרת השגה למנהל הארנונה במשיבה, שצורפה כנספח ב' לעתירה. בהשגה העלתה העותרת טענות של אי חוקיות בגביית הארנונה וכמו כן טענה העותרת כי היא אינה מחזיקה בשטח נשוא החיוב אלא חברת קו דלק בע"מ מחזיקה בו.

3.      ביום 10.4.02 נדחתה השגתה של העותרת בטענה כי מנהל הארנונה אינו מוסמך לדון במרבית הטענות נשוא ההשגה. עם זאת, נקבע כי העותרת  מחזיקה ברצועת הקרקע, אף אם החזקתה קונסטרוקטיבית. (ראה נספח ה' לכתב התשובה).

4.      ביום 14.5.02 הגישה העותרת ערר על ההחלטה לדחות את ההשגה, שנדחה ביום 4.5.05 (ראה נספח ח' לכתב התשובה).

על החלטתה של ועדת הערר הגישה העותרת ערעור מנהלי 215/05.

5.      ביום 1.9.05 בקשה המשיבה בכתב למחוק מהעתירה את טענתה של העותרת לפיה היא אינה מחזיקה ברצועת הקרקע, ובדיון שנערך בפניי ביום 4.9.05 הסכימה העותרת למחיקת הטענה, כך שאין מחלוקת כי העותרת מחזיקה ברצועת הקרקע.

טענות העותרת

1.      הפרת הוראות חוקי ההקפאה- המשיבה שינתה את סיווג הנכס,שכן היא החלה לראשונה לחייב את העותרת בתשלום ארנונה רק בסוף שנת המס 2001, כאשר לפני כן העותרת לא חויבה במשך שנים רבות בתשלומי ארנונה. מאחר ולא חל כל שינוי בשימוש שעושה העותרת ברצועת הקרקע פעלה המשיבה שלא בהתאם להוראות תקנה 4(א) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000) התש"ס-2000.

אשר על כן, חיוב העותרת בתשלום ארנונה חורג מהוראות חוקי ההקפאה והוא בטל מעיקרו.

2.      המשיבה מנועה מלטעון כי שטחי העותרת סווגו בטעות כ"קווי תשתית" הפטורים מתשלום ארנונה, שכן היא הייתה מודעת לקיומה של רצועת הקרקע מאז ומתמיד ולא נעשה כל שינוי בשימוש בה.

3.      אף אם ניתן לחייב את רצועת השטח שמחזיקה העותרת בתשלום ארנונה כ"קרקע תפוסה", הרי ששינוי סיווג הקרקע דורש את אישורם של שרי הפנים והאוצר, שלא ניתן.

4.      רצועת קרקע שמשמשת לקווי דלק פטורה מתשלום ארנונה מכוח סעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות הקובע איסור על הטלת ארנונה בגין "קווי תשתית" ו"מתקני חיבור".

5.      מהוראות סעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות עולה כי לא קיימת כל מגבלה ביחס לגודלו של השטח, אשר נקבע על ידי המדינה ואשר משמש להעברת קווי תשתית, ובלבד שאותו שטח משרת את אותה מטרה, שהיא רק הולכה או העברה של מוצרי נפט.

6.      לא ייתכן כי כוונת המחוקק הייתה לפטור מתשלום ארנונה אך ורק את הקרקע שמעל קוטר הצינור הספציפי. שטח קרקע ברוחב מינימלי של 10-15 מטר עבור כל קו המונח ברצועת הקרקע, מעבר לקוטר הצינור עצמו, נדרש לצורך ביצוע עבודות אחזקה ו/או הנחת קווים. ללא שטח קרקע ברוחב כזה לא ניתן לתחזק או להניח קווי צינורות דלק, ומכאן שלא ניתן לעשות בהם שימוש של הזרמת דלק בצינורות.